מרגע שהודיעו לך שאתה עומד לטוס לסין, התחלת להיפרד. מהילדים, מהאישה, מההורים. אתה חושב על הילדים, שיגדלו בלי אבא. על אשתך, שתישאר אחריך להלחם את מלחמת הקיום. אפילו כתבת מכתב קטן ליתר בטחון והשארת במגירה, סגור, עם כל ההוראות. לחלוחית מרטיבה את עיניך. אצל רופא המשפחה כבר ביקרת וקיבלת כדור הרגעה. תשוש ומדוכא תיקח את הכדור הראשון יממה לפני, כשקוצר הנשימה מתחיל להתגנב אל הגרון והדופק מתחיל להאיץ. בלי הכדור הרי אתה לא עולה על המטוס והאמת, גם איתו הטיסה היא סיוט שהולך ומתגבר עם השנים.